כְּמוּסוֹת זִכָּרוֹן


1960

1960 Tel Aviv

בְּכָל שָׁנָה, כְּשֶׁהָאֲוִיר
נִמְלָא בַּבֹּשֶׂם הַגֶּשֶׁם
וְהַחַמָּה מִתְרַכֶּכֶת
אֶל מוּל הָאֲדָמָה הַלַּחָה,

גַּם אֲנִי נַעֲשֵׂית רַכָּה יוֹתֵר
אֶל זִכָּרוֹן הַמַּעֲשִׂים הַקְּדוּמִים,
אֶל הַצְּלִילִים הַטְּמוּנִים
בְּתוֹךְ מְגֵרוֹת נְעוּלוֹת.

בְּכָל שָׁנָה, כְּשֶׁרוּחַ סְתָו
פּוֹרֵעַ בְּשִׁכְרוֹנוֹ את הַשֵּׂעָר, 
מְצַנֵּן אֶת לָהַט הַקַּיִץ,
שֶׁעָטַף אוֹתָנוּ אַךְ אֶמֶשׁ,

אֲנִי תּוֹלֶשֶׁת אַט וּבָרֹב סַבְלָנוּת
עָלִים כְּמוּשִׁים מֵהַשִּׂיחַ בְּגִנָּתִי
כְּאִלּוּ הָיוּ כְּמוּסוֹת זִכָּרוֹן, 
שֶׁיֵּשׁ לְשַׁמֵּר מִפְּנֵי הַשִּׁכְחָה.

.
10.11.12

כל הזכויות שמורות © ilana.pa

    • התמונות עוצרות את מהלך הזמן לנצח קטן. מזכירות לי את הרגעים שלא ישובו לעולם.
      כמה הייתי רוצה להיות עטופה שוב באהבת הורי [אני הקטנה ביותר ואבי ואמי משמאלי]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s