זִקְנָתוֹ


העבודה: דבורה פלדש

בְּבוֹא יְמֵי זִקְנָתוֹ

כָּבְדוּ עָלָיו פְּסִיעוֹתָיו

וְחָרוֹן אַפּוֹ עַל, כִּי רַגְלָיו

הָיוּ לוֹ מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ.  

לֹא יוּכַל עוֹד לָרוּץ קָדִימָה,

אַף לֹא לָסֹב לְאָחוֹר לִרְאוֹת,

הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה עַד הֲלוֹם.

.

26.09.2013

©  כל הזכויות שמורות ל- ilana palomo

.

תודה גדולה לדבורה פלדש, על ההשראה שקבלתי מעבודתה

מודעות פרסומת

  1. ג'וד יקירתי,
    אני לא מחפשת אשמים, אבל יש משהו בחגים שמעלה זכרונות על "שלחן החג".
    הצטרפה לזה עבודתה של דבורה פלדש, שגרמה למילים לצאת סופית..
    סופרת את הימים שנותרו עד לחזרה לשגרה המבורכת.

    • אמת, אתי יקירתי, אבל לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. אני רואה אותם, מתקשים בכל שטחי החיים, אלה, שהיכרתי, כשהיו צעירים ונמרצים… עברו השנים ובראותי אותם, הלב נחמץ… זקנה מנוולת..
      חיבוק }{

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s